בעוד ימים אחדים תיערך וועידת הליכוד ומלבדה בשקט בשקט תהיה מערכת בחירות נוספת ליו"ר התנועה. אני סבור שכל חבר ליכוד ואף כל אחד מתומכיו של נתניהו חש תחושות דומות לשלי. וודאי שהשיח על תחושות אלו משום מה חבוי. בחירות ליו"ר התנועה אמורות להיות גולת הכותרת של התנועה ובכל מפלגה דמוקרטית חייבת להיות אלטרנטיבה לכל הנהגה אחרת קורה מה שקרה למפלגת העבודה.
האופן בו מתנהלות הבחירות כעת ליו"ר התנועה פוגעים מאוד במפלגה אך מאידך זו הזמנות אדירה, הזדמנות אשר בה ניתן יהיה להחליט על כיוון המפלגה מבחינה מדינית רעיונית או בעצם אנה פנינו ?
דרך ארוכה עשה משה פייגלין בשנים האחרונות אל ליבם של הליכודניקים. מנפץ את הסטריאוטיפ שנוצר לו בעקבות דבריו הלא פופוליסטיים. הפופולאריות שלו בקרב המתפקדים הולכת וגוברת בעקביות. שרי הסיעה מזמינים אותו לכנסים שלהם, לשאת את דבריו אשר מתקבלים בברכה ואהדה בקרב המתפקדים (זה בלט במיוחד בחנוכה האחרון) ואנשים המזוהים עם נתניהו מחזרים אחריו באופן הכי אינטימי ונמרץ שאפשר לפני כל פריימריז. הדבר הכי משמעותי שקרה לפייגלין הוא שמתפקדי הליכוד למדו להכיר את תפיסתו היהודית במובן הלאומי ולא כדתי קיצוני כמו שנתפס עד לא מזמן.
חדירתו של פייגלין למיינסטרים של הליכוד היא כבר עובדה קיימת אך עדיין מעלה תהיות רבות. בחירתו של נתניהו ברוב מוחץ, מלבד זה שתעיד על כך שהבחירות האלה לא דמוקרטיות בעליל, תעיד על כך שחברי התנועה נותנים גיבוי לנתניהו במדיניות החוץ שלו בהקשר עם הפלשתינאים, אשר מחויבת לאילוצים בין לאומיים בהמשך לנאום בר אילן. באותה נשימה זה יהיה מבחן אדיר לחברי הסיעה, שכן תמיכה במדיניות החוץ של רה"מ בעקבות נאום בר אילן מתנגשת עם כל מה שחברי הסיעה , תומכיו של נתניהו, מציגים לציבור המתפקדים .עמדותיהם של חברי הסיעה חופפת בצורה מושלמת לאלטרנטיבה של נתניהו כלומר למה שפייגלין מייצג . חברי הסיעה מציגים עמדות עם רטוריקה מיליטנטית וארץ ישראל השלמה. כמעט כולם מתנגדים לנאום בר אילן אך בפועל מיישמים מדיניות הפוכה . אני מזמין אתכם לענות לי בתגובות למטה על השאלה . אם פייגלין מייצג את עמדותיהם (ובדקתי את הנושא היטב ) של חברי הסיעה, מדוע חברי הסיעה חוששים מלתמוך בו בצורה גלויה ? ובעצם מגבים מדיניות הפוכה ממה שהם מציגים ? התשובה לכך די פשוטה : התנועה ,כמו מערכת הבחירות הזו ליו"ר התנועה .עקרה מכול דיון אידיאולוגי מדיני ראוי . יותר מכך, עוסקת בפופוליזם. כלומר מציגים לציבור המתפקדים מה שהם רוצים לשמוע , אך עושים בדיוק ההפך. בחירה במשה פייגלין , הינה בחירה בעמדות של חברי הסיעה (לפחות מה שהם מציגים).וכמו כן תחזק את רה"מ מול האילוצים הבין לאומיים , איתם אנחנו נמצאים בתלות גומלין , והם חלק אקוטי מהחוסן הלאומי .
לסיכום, ההזדמנות כעת היא אדירה ועלינו ללמוד מטעויות העבר.שכן אם לא תהיה הלימה בין עמדותיהם של חברי הסיעה לבין המצע וליו"ר התנועה, עתידה של התנועה עשוי להיות כמו של מפלגת העבודה . ולפיכך ניצחון מוחץ של נתניהו יחייב לבחון שינויים במצע המפלגה .ולהתאים את מצע המפלגה למדיניות של נתניהו ברוח נאום בר אילן .
